כמה מן המזון שאת/ה אוכל/ת גודל ונוצר בישראל?

באיזו תדירות את/ה אוכל/ת מזון מן החי? (בקר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב...)

כמה מן המזון שאת/ה אוכל הינו מעובד וארוז? 

באיזו תדירות מזון שקנית או הכנת נזרק?

האם את/ה משתמש/ת בכלים חד פעמיים?

האם את/ה ממחזר/ת אשפה?

האם את/ה חוסך/ת חשמל?

האם את/ה חוסך/ת מים?

מהו אמצעי התחבורה שבו את/ה לרוב מגיע/ה לעבודה או ללימודים?

בממוצע, מה המרחק שאת/ה נוסע/ת ברכב פרטי במשך שבוע ימים (אם כנהג/ת ואם כנוסע/ת)?

כמה מכוניות יש במשק הבית שלך?

באיזו תדירות את/ה נוסע/ת לבד במכונית?

בממוצע, כמה שעות את/ה טס/ה במהלך שנה אחת? 

באיזה בית את/ה גר/ה?

מהו הגודל של ביתך?

האם את/ה נוהג/ת לקנות דברים שאינם באמת נחוצים לך?

באיזו תדירות את/ה מחליפה טלפון סלולרי?

טביעת הרגל שלך היא בין 30 ל-40 דונמים*
זו תוצאה טובה בהשוואה לזו של הישראלי הממוצע - 49 דונם.  הממוצע העולמי הוא 28 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 17 דונם לנפש. כלומר, בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע ליצר למעלה משנה וחצי.

טביעת הרגל שלך היא בין 30 ל-40 דונמים*
זו תוצאה טובה בהשוואה לזו של הישראלי הממוצע - 49 דונם.  הממוצע העולמי הוא 28 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 17 דונם לנפש. כלומר, בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע ליצר למעלה משנה וחצי.


לעניין שאלון זה, קבלתם את התוצאה הנמוכה ביותר האפשרית בישראל, וגם היא לא בת קיימא. עלינו להכיר בכך שטביעת הרגל האקולוגית שלנו לא תלויה אך ורק בהחלטותינו הצרכניות.  התשתיות הזמינות לנו משפיעות משמעותית על אורח חיינו. מדיניות ממשלתית ועירונית יכולה לשנות משמעותית את טביעת הרגל האקולוגית המשותפת שלנו. למשל, על ידי פיתוח תחבורה ציבורית איכותית, הנחת תשתיות המקלות על התנהגות פרו סביבתית,  מעבר מהיר לשימוש באנרגיות מתחדשות והחמרת התקינה והאכיפה הסביבתית בתעשייה. כדי שזה יקרה, עלינו כאזרחים לדרוש זאת.
כצרכנים, אנחנו יכולים להקטין עוד יותר את טביעת הרגל האקולוגית שלנו על ידי צרכנות נבונה ומקומית, העדפת שירותים על פני מוצרים, חיזוק הכלכלה המקומית והחוסן הקהילתי, חסכון במשאבים ומניעת בזבוז ופסולת ככל שניתן.
בהצלחה!
מרכז השל לקיימות

טביעת הרגל שלך היא בין 40 ל-50 דונמים*
זוהי התוצאה הדומה לזו של הישראלי הממוצע - 49 דונם. 
הממוצע העולמי הוא 28 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 17 דונם לנפש.  כלומר, בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע ליצר למעלה משנה וחצי.

טביעת הרגל שלך היא בין 40 ל-50 דונמים*
זוהי התוצאה הדומה לזו של הישראלי הממוצע - 49 דונם. 
הממוצע העולמי הוא 28 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 17 דונם לנפש.  כלומר, בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע ליצר למעלה משנה וחצי.


באם קיבלתם תוצאה זו, ישנן דרכים שבאפשרותכם לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית כפועל יוצא של בחירות יומיומיות. עלינו להכיר בכך שטביעת הרגל האקולוגית שלנו לא תלויה אך ורק בהחלטותינו הצרכניות.  התשתיות הזמינות לנו משפיעות משמעותית על אורח חיינו. מדיניות ממשלתית ועירונית יכולה לשנות משמעותית את טביעת הרגל האקולוגית שלנו. למשל, על ידי פיתוח תחבורה ציבורית איכותית, הנחת תשתיות המקלות על התנהגות פרו סביבתית,  מעבר מהיר לשימוש באנרגיות מתחדשות והחמרת התקינה והאכיפה הסביבתית בתעשייה. כדי שזה יקרה, עלינו כאזרחים לדרוש זאת.
כצרכנים, אנחנו יכולים להקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלנו על ידי צרכנות נבונה ומקומית, העדפת שירותים על פני מוצרים, חיזוק הכלכלה המקומית והחוסן הקהילתי, חסכון במשאבים ומניעת בזבוז ופסולת ככל שניתן.
בהצלחה!
מרכז השל לקיימות

טביעת הרגל שלך היא בין 50 ל-70 דונמים*
זוהי התוצאה הגבוהה מזו של הישראלי הממוצע - 49 דונם. 
הממוצע העולמי הוא 28 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 17 דונם לנפש.  כלומר, בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע ליצר למעלה משנה וחצי.

טביעת הרגל שלך היא בין 50 ל-70 דונמים*
זוהי התוצאה הגבוהה מזו של הישראלי הממוצע - 49 דונם. 
הממוצע העולמי הוא 28 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 17 דונם לנפש.  כלומר, בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע ליצר למעלה משנה וחצי.


באם קבלתם תוצאה זו, ישנן דרכים שבאפשרותכם לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית כפועל יוצא של בחירות יומיומיות. בנוסף, עלינו להכיר בכך שטביעת הרגל האקולוגית שלנו לא תלויה אך ורק בהחלטותינו הצרכניות.  התשתיות הזמינות לנו משפיעות משמעותית על אורח חיינו. מדיניות ממשלתית ועירונית יכולה לשנות משמעותית את טביעת הרגל האקולוגית המשותפת שלנו. למשל, על ידי פיתוח תחבורה ציבורית איכותית, הנחת תשתיות המקלות על התנהגות פרו סביבתית,  מעבר מהיר לשימוש באנרגיות מתחדשות והחמרת התקינה והאכיפה הסביבתית בתעשייה. כדי שזה יקרה, עלינו כאזרחים לדרוש זאת.
כצרכנים, אנחנו יכולים להקטין עוד יותר את טביעת הרגל האקולוגית שלנו על ידי צרכנות נבונה ומקומית, העדפת שירותים על פני מוצרים, חיזוק הכלכלה המקומית והחוסן הקהילתי, חסכון במשאבים ומניעת בזבוז ופסולת ככל שניתן.
בהצלחה!
מרכז השל לקיימות

טביעת הרגל שלך היא יותר מ-70*
זוהי תוצאה גבוהה משמעותית מזו של הישראלי הממוצע - 49 דונם, ודומה יותר לקנדי הממוצע (77 דונם) או האמריקאי (81). הממוצע העולמי הוא 28 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 17 דונם לנפש. 

טביעת הרגל שלך היא יותר מ-70*
זוהי תוצאה גבוהה משמעותית מזו של הישראלי הממוצע - 49 דונם, ודומה יותר לקנדי הממוצע (77 דונם) או האמריקאי (81). הממוצע העולמי הוא 28 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 17 דונם לנפש. 


בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע ליצר למעלה משנה וחצי.
אנחנו חיים באוברדרפט – על חשבון הדורות הבאים.
באם קבלתם תוצאה זו, ישנן דרכים שבאפשרותכם לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית כפועל יוצא של בחירות יומיומיות. בנוסף, עלינו להכיר בכך שטביעת הרגל האקולוגית שלנו לא תלויה אך ורק בהחלטותינו הצרכניות.  התשתיות הזמינות לנו משפיעות משמעותית על אורח חיינו. מדיניות ממשלתית ועירונית יכולה לשנות משמעותית את טביעת הרגל האקולוגית שלנו למשל על ידי פיתוח תחבורה ציבורית איכותית, הנחת תשתיות המקלות על התנהגות פרו סביבתית,  עידוד מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות והחמרת התקינה והאכיפה הסביבתית בתעשייה. כדי שזה יקרה, עלינו כאזרחים לדרוש זאת.
כצרכנים, אנחנו יכולים להקטין עוד יותר את טביעת הרגל האקולוגית שלנו על ידי צרכנות נבונה ומקומית, העדפת שירותים על פני מוצרים, חיזוק הכלכלה המקומית והחוסן הקהילתי, חסכון במשאבים ומניעת בזבוז ופסולת ככל שניתן.
בהצלחה!
מרכז השל לקיימות